פרויקט השו"ת

פרויקט השו"ת
מסך פתיחה
מסך פתיחה
מפתח מכון ויצמן ואוניברסיטת בר-אילן
גרסה אחרונה 32 (2024)
מערכת הפעלה חלונות
סוג רישיון קנייני
קטגוריה מאגר מידע
אתר הפרויקט
פרס ישראל לפרויקט השו"ת לשנת 2007 בספרות תורנית

פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש. הפרויקט החל בשנות השישים של המאה ה-20 במכון ויצמן והיה מהראשונים בעולם לשמירה דיגיטלית של טקסט שלם ("טקסט מלא") לצורך חיפוש בו. כיום הוא מובל על ידי אוניברסיטת בר-אילן. הפרויקט זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשס"ז. הכינוי "פרויקט השו"ת" משמש כיום גם ככינוי לתוכנה המכילה את המאגר עצמו.

ההיסטוריה של הפרויקט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרויקט נהגה על ידי פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן למדע בשנת 1963 כמענה לשאלה שנשאל, במהלך ביקור בארצות הברית, במה יוכל לתרום המחשב ליהדות, והוא קיבל תמיכה כספית ראשונית מראשי מכון ויצמן. פרנקל החל להכניס למחשב שאלות ותשובות מספרות השו"ת באופן שיאפשר חיפוש בכל הטקסט כדי למצוא תשובות בהן נמצאות מילים מבוקשות. הספר הראשון שהוקלד היה חלק משו"ת הריב"ש, מכיוון שצוות חוקרים בראשות פרופ' מנחם אלון מהאוניברסיטה העברית מיפה את הספר בעזרת מחשב[1], ופרופ' פרנקל רצה להראות את עליונות שיטתו בהשוואה בין שתי השיטות. מנחם סליי היה בין הראשונים שהצטרפו לפרויקט.

הקמת פרויקט השו"ת הייתה שינוי כיוון ממגמת השימוש במפתחות נושאיים מפורטים שהיה נהוג עד אז, והיו שפקפקו במעשיות של הרעיון בגלל ההיקף המוגבל של זיכרון המחשב באותה תקופה[2]. היו גם שחששו שהשימוש בפרויקט יגרום ללימוד בישיבות להיות קל מדי, ללא היגיעה הנדרשת. חשש אחר היה שהפרויקט ינגיש את הספרות היהודית לאנשים שאינם בעלי רקע נדרש והם ישתמשו במקורות שנכתבו במקור עבור תלמידי חכמים באופן לא נכון. למרות החששות הפרויקט זכה לתמיכה, בין השאר של פרופ' סיני דויטש, פרופ' מנחם צבי קדרי, פרופ' אהרן הראל-פיש והשופט יעקב בזק. גם הפוסק הרב משה פיינשטיין שחשש בתחילה ממחשוב כתביו, נתן לבסוף את ברכתו לעניין ושמח בהכללת כתביו בפרויקט.

בשנת 1966 עבר פרנקל לאוניברסיטת בר-אילן ולקח איתו את הפרויקט. באותה שנה הצטרף לפרויקט יעקב שויקה, אז דוקטורנט באוניברסיטה העברית, בעיקר בפיתוח של אלגוריתמים בלשניים ומורפולוגיים שביצעו חיפוש של מילה גם על פי הטיותיה. בשנת 1974 פרנקל פרש מניהול הפרויקט, ושויקה החליף אותו. בשנות ה-70 של המאה ה-20 נעשה חיפוש בפרויקט על ידי העברת שאלות לצוות של הפרויקט אשר הזינו אותן למחשב ולרוב לקח כמה ימים עד שהתשובה נתקבלה. החל משנת 1979 התאפשרה גישה למאגר השו"ת באמצעות תקשורת מחשבים למחשב המרכזי של אוניברסיטת בר-אילן, שבו אוחסן המאגר. בין המזמינים קווי תקשורת היו צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית שניסו למפתח את ספרות השו"ת, ואוניברסיטת הרווארד.

עם התפתחות טכנולוגיית המחשוב נשמרה תכולת המאגר על CD-ROM ומשנת 1990 החלו למכור את המאגר לציבור הרחב לשימוש עצמי במחשב אישי. מתקופה זאת הוספו למאגר התורני של פרויקט השו"ת ספרי יסוד של הספרות התורנית (תנ"ך, תלמוד, מדרשים, זוהר, משנה תורה, שולחן ערוך ומפרשיהם) ובהמשך נוספו מגוון גדול של ספרים תורניים ישנים וחדשים, כמו האנציקלופדיה התלמודית אשר נכללת בחלק מהמהדורות של מאגר פרויקט השו"ת. בסוף 2006 נפתח אתר אינטרנט המאפשר גישה למאגר דרך האינטרנט תמורת תשלום. בשנת 2007 כלל המאגר התורני של הפרויקט יותר מ-170 מיליון מילים ו-80 אלף שו"ת שונות מתוך מאות כרכי שו"ת שונים.

בשנת 2007 זכה הפרויקט בפרס ישראל. את הפרויקט ייצגו בטקס פרנקל והראש האקדמי שלו פרופסור יעקב שפיגל.

בשנת 2013 הושקה גרסה 21. בגרסה זו נוספו כ-10,000 מאמרים תורניים מכתבי עת כגון המעיין ובית אהרן וישראל וכן נוספו ספרים, וביניהם "ילקוט יוסף".

בשנת 2015 הושקה גרסה 23, בין התוספות הטכניות למאגר בגרסתו זו, קישורי רמז צץ (Tooltipׂׂ) המעלים קטע טקסט מתוך המקורות, בהצבעת סמן העכבר על קישורים.

בשנת 2016 הושקה גרסה 24, בגרסה זו נוספו ספרים רבים ביניהם: כמה ממפרשי הרא"ש, ביאור ידיד נפש על הירושלמי, שו"ת מהר"ם שיק, בית יצחק, ספרי מהר"ל ושערי דורא.

בשנת 2017 הושקה גרסה 25, בגרסה זו נוספו ספרים רבים ביניהם: ספרי החפץ חיים, ופתחי חושן. בשיפורי התוכנה: ניתנת אפשרות להעלות ספרים שיופיעו בראש רשימת הפרשנים, נוספו חוצצים למעבר בין המאגרים, ישנה תמיכה טובה יותר במסכים עם רזולוציה גבוהה: ניתן להציג את סרגלי הכלים בגדלים שונים והצגת סרגלי הכלים מאוגדים לפי נושאים. נוסף גם קישור בין פרשיות השבוע לספרי מצוות: ספר המצוות לרמב"ם, ספר החינוך ומנחת חינוך.

בשנת 2018 הושקה גרסה 26.

בשנת 2019 הושקה גרסה 27.

בשנת 2020 הושקה גרסה 28.

בשנת 2021 הושקה גרסה 29.

בשנת 2022 הושקה גרסה 30.

בשנת 2023 הושקה גרסה 31.

בשנת 2024 הושקה גרסה 32, בגרסה זו נוספה קטגוריה חדשה הכוללת מבחני חזרה וסיכום על התלמוד הבבלי, עבור לימוד עצמי, שינון וחזרה על הדף וכן אופציה להדפיס את המבחנים עבור בחינת תלמידים וכדומה. בנוסף נוספו ספרים של אחרונים בני זמננו: שיעורי הגרי"ג (אדלשטיין), שיעורי רבינו משולם דוד הלוי (סולובייצ'יק) ושיעורי רבי אליהו ברוך (פינקל).

ראשי הפרויקט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלו ראשי הפרויקט מאז הקמתו[3]:

ועדה מייעצת אקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש – סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "לכל שאלה - תשובה ממוחשבת", עמ' 84–97

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרויקט השו"ת בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ צבי לביא, מחשב אלקטרוני יכין מפתח תשובות בהלכה היהודית, מעריב, 28 באוגוסט 1967
  2. ^ מאמר של יהושע בר הלל מ-1963
  3. ^ אודות ראשי הפרויקט באתר פרויקט השו"ת.
ספריות דיגיטליות בנושאי יהדות
ספרות מקור - טקסט ספריא • על התורה • פרויקט השו"ת • דעת • סנונית • ויקיטקסט • אוצר הספרים היהודי השיתופי • המילון ההיסטורי ללשון העברית • מכון ממרא • פרויקט בן-יהודה • הזמנה לפיוט • Grimoar
ספרות מקור - סרוקה היברובוקס • אוצר החכמה • הספרייה הלאומית • ספריית אסיף • אוצרות התורה
כתבי יד המכון לתצלומי כתבי יד עבריים
ספרים סרוקים - כללי גוגל ספרים • פרויקט גוטנברג • ארכיון האינטרנט
ביבליוגרפיה מפעל הביבליוגרפיה העברית • רמב"י • רמבי"ש • הלכה ברורה ובירור הלכה
ספריות דיגיטליות בנושאים נוספים